צוות המוביל המורחב של רוז! מה השנה מביאה

---

הצוות המוביל של בית הספר עובד יום וליל על עיצוב בית הספר והתלמידים בו ויצירת חוויות וקשר אישי כאווירה בבית ספר.

יעל רכזת חברתית ואחראית השינשינים

תספרי לנו קצת על עצמך

אני בת 47, אמא של זיו 22, גרה בחולון. לפני 5 שנים עשיתי הסבה מקצועית להוראה בעקבות תחושת שליחות.

כמה שנים את עובדת בבית הספר

5 שנים

איך את רואה את השנה הקרובה

מלאת אתגרים. חשוב לנו להביא את כל היכולות של הת

למידים שלנו לידי ביטוי, בפאן הלימודי חברתי וריגשי. הזמן קצר המלאכה מרובה.

חשוב לי מבחינת הריכוז החברתי לחשוף את התלמידים לתכנים מעניינים שירחיבו להם את אפשרויות הבחירה בחייהם במסגרת לימודיהם בית הספר ובחיים הבוגרים בכלל.

מטרת העל שלנו היא לעזור לגוזלים לעוף מהקן ושיהיו פעילים ותורמים לסביבה שלהם.

יש משהו שצריך לחזק בבית הספר

חשוב לחזק בבית ספר השנה את פרוייקט המעורבות החברתית. זה גדול מאוד, לתלמידים נתנו מספר אפשרויות בחירה לגבי היכן ירצו לקחת חלק בפעילות הזאת מתוך

רצון להתאים את הפעילות לדברים שמשמעותיים עבורם. המטרה שלנו זה לחזק את זה.

איזה אתגר התמודדת איתו בבית הספר

האתגרים בבית הספר הם דינאמים אנחנו לא באמת מסיימים להתמודד עם האתגרים. במועצת תלמידים בשנה שעברה היו לנו אולי 5 תלמידים ורק מי שרצה. השנה נערכו בחירות בכל כיתה והביקוש עלה על ההיצע. אני זוקפת לזכותנו את העובדה שהילדים רוצים להיות יותר מעורבים ומשפיעים במה שקורה בבית הספר. כלומר, בדרך להפוך אותם לאזרחים אקטיבים.

מה הדבר האהוב עלייך בבית הספר

התלמידים. והשינשינים. ההתעסקות עם בני הנוער, אני נהנת לראות את ההתפתחות האישית של כל אחד ואחת מהן.

אם לא היית מורה מה היית

עובדת סוציאלית קלינית. מאוד מעניין אותי.

איך היית מתארת את האווירה בבית הספר לאנשים שלא מכירים את רוז

אינטנסיבית. כל יום לא דומה למשנהו. אווירה חמה ואכפתית.

אלירן מנהל התיכון עירוני כח ע"ש רוז-מצקין

תספר לנו קצת על עצמך

בן 40 ואני במקור מירושלים עד גיל 14 , בגיל 14 יצאתי לפנימייה בגלל סיבות בסביבתיות חברתיות בסביבה

שחשופה להתנהגויות של סמים אלכוהול אלימות אז בחרתי לצאת מהשכונה לקראת חיים טובים יותר ועתיד אחר. הגעתי לפנימיית הכפר הירוק מט עד יב ואז מאוד כילד רציתי להתגייס ולהיות צנחן עוד מאז שאני קטן. והגשמתי את זה. והתגייסתי ליחידה מובחרת בצבא והייתי לוחם ומפקד. השתחררתי ב2002 והייתי עובד באבטחה ממלכתיית במשרד ראש הממשלה.

אחרי שנה, טסתי לטיול הגדול, בפעם הראשונה בחיים שעליתי על מטוס הייתה בגיל 23 לדרום אמריקה. מאז הייתי בהמון מדינות. אחרי שחזרתי היה לי ברור שאני אחזור לעבוד בכפר הירוק כדי לעשות סגירת מעגל עם מקום שנתן לי כל כך הרבה. חלמתי לרכב על סוסים ולהיות בלהקה ועשיתי את הדברים האלה.

חלמתי ללמוד והיו לי הרבה קשיים. חזרתי לכפר הירוק ללוות כיתה מז עד יב שש שנים. הייתי המדריך הראשון שעשה את זה. אחרי זה עשיתי תואר ראשון בחינוך וקורס מנהלים והלכתי לנהל פנימייה שנקראת כפר סילבר בדרום. האוכלוסייה שהם היו נוער עולה ונוער צברי ואחרי שנתיים פרשתי מהתפקיד עקב המצב הביטחוני באיזור. להיות במשפחה צעירה ולנהל פנימייה בזמן שרצים למקלטים היה יותר מידי עבורי. אחר מכן הלכתי לבית הבוגר לבנים בלבד נוער קצה עם פרופיל עברייני ניהלתי שם 5 שנים ואחרי 13 שנים לצאת קצת החוצה ולא לגור איפה שאני עובד. העבודה מאוד תופסת את תשומת הלב 24/7 ורציתי להיות יותר אבא לשתי בנות. אחרי זה זה הלכתי לעבוד בפנימייה של ילדים עם צריכים מיוחדים על הרצף בתפקוד גבוהה שהם כבר בוגרים.

אחרי שנתיים הוצע לי את התפקיד ברוזמצקין והתלבטתי איפה להיות כי אהבתי את המקום הקודם. אבל, הרגשתי שהמקום שלי עם בני נוער, נוער קצה. הייתי כזה בעברי ואני מרגיש את הסגירת מעגל והמשמעות יותר בעבודה איתם. הבית ספר היה בסכנת סגירה לפני 4 שנים והתפקיד שלי היה להרים את בית הספר או שהוא יסגר. הצלחנו פה ליצור תפיסה חינוכית גדולה. ליצור עוגנים משמעות עבור צוותו תלמידים הצלחנו לייצר חוויות הצלה ותוך 3 שנים הגענו מ0 אחוז בגרות ל30 ויציאה לגיוס. השפה והשיח השתנו. יצרנו קהילת הורים שמאמינה בבית הספר ושיפצנו את הניהול והמגמות של בית הספר והוא מרגיש כמו חממה אמיתית. למרות שהוא קיים 60 שנה.

כמה שנים אתה עובד בבית הספר

4 שנים בבית הספר

איך אתה רואה את השנה הקרובה

אני מרגיש שיש יותר שפה משותפת בבית הספר ואנחנו עובדים על לעשות חיבור יותר עם הקהילה ולעבוד על קשר הורה-תלמיד-בית ספר, ופותחים קבוצה אחרי הצהריים וככה לחבר את הקהילה וההורים לבית הספר. אנחנו רוצים שהשנה כמה שיותר תלמידים יצאו עם הראש למעלה וחווית הצלחה. המייקרס הוא מענה רגשי שפתחנו ונותן להם ליצור ולהביע את עצמם. החדר כושר והאבקות עוזר בדימוי גוף. והתאטרון והמוזיקה מביא להם כלי לתקשר.

יש משהו שצריך לחזק בבית הספר

בעיקר את השותפות בנינו לבין עצמנו - בין הצוות החינוכי.

איזה אתגר התמודדת איתו בבית הספר

המיתוג של בית הספר. לבית הספר היה שם רע וכל מי שמגיע לכאן הוא בעייתי ועבריין. וחלק מהמיתוג בשיווק והסבר איזה תלמידים מהממים וטובים יש פה ושהם רוצים לעבור פה למידה. יש פה בשנתיים האחרונות מענה אישי שיש הרבה שבחרו להגיע לכאן. יצרנו משמעות וקשר אישי והיום מגיעים הרבה יותר תלמידים לבית הספר.

מה הדבר האהוב עלייך בבית הספר

התלמידים.

אם לא היית מנהל מה היית

עובד בביטחון לאומי (מרגל)

איך היית מתאר את האווירה בבית הספר לאנשים שלא מכירים את רוז

שיש פה אווירה נעימה וכיפית יש פה תחושת ביטחון.

מירית יועצת בית הספר

תספרי לנו קצת על עצמך

בת 41. 2 ילדים הרבה שנים אני נמצאת בתחום של חינוך אבל את הדרך שלי התחלתי בעירייה בחינוך על יסודי. וכשהורים התחילו להגיע אלי עם תלונות ובקשות להעברות זה גרם לי לרצות להיות שם בשטח בשביל ההתפתחות של נערים ונערות ולהיות מבוגר משמעותי עבורם ולסייע להם לצלוח את גיל ההתבגרות. ואז עשיתי תואר שני לייעוץ חינוכי. אז הייתי שנתיים בתכנית היל"ה (נוער קצה) ואחר כך הגעתי לכאן, בית ספר קטן שבו הבסיס הוא קשר אישי והוא לא עוד מאותו דבר ולעשות בו השפעה. והבית ספר כבש את ליבי.

כמה שנים את עובדת בבית הספר

זו השנה הרביעית

איך את רואה את השנה הקרובה

שנה עם הרבה עשייה שנה שבה אנחנו עסוקים בלצמצם פערים שהיו בקורונה שנה של עשייה ועבודה רגשית עם תלמידים. אני עובדת על תכנית שתיתן שעה בשבוע של שיח אישי בליווי רגשי. זה יכול להיות פלטפורמה של אוורור רגשות עם מבוגר משמעותי כלשהו. אני מאמינה שכשאנחנו פנויים רגשית אנחנו יכולים באמת להתפנות ללמידה. לבחור בלמידה שהיא זכות. זה גורם למי שבוחר בלמידה להיות במקום טוב יותר.

יש משהו שצריך לחזק בבית הספר

אנחנו צוות שמורכב מהרבה אנשים טובים ואנחנו יושבים ביחד וחושבים הזמן על איך לעשות טוב יותר ותמיד פנויים לחשוב על איך לעשות את זה יותר מדוייק. אנחנו עובדים על האקלים הלימודיים והחברתיים כאן ומשתדלים לעשות את זה הכי נכון.

שכל ילד באמת ירגיש שכשהוא בא לבית ספר הוא חווה למידה משמעותית ולא רק מי שבא לעשות בגרות מלאה ירגיש משמעות בבית ספר. איזה מענים אנחנו יכולים להציע לתלמיד שירגיש שהשנים שלו משמעותיות ושהוא למד עוד על עצמו והחוזקות שלו ועבר תהליך.

איזה אתגר התמודדת איתו בבית הספר

כשהתחלתי כאן היה רק אותי ואת זיו. היה קשה להגיע לכולם. ואז הבנתי שהכוח הכי חזק כאן זה המחנכים. יש להם את הקשר הכי ישיר לתלמידים. אז התחלנו בחיזוק של המחנך כדמות מרכזית מתכללת. שאני מאמינה שהדמות הכי משמעותית והכנסנו עוד אנשי לימוד. ככה אנחנו מצליחים קצת יותר טוב ואני היום יכולה להגיד שאני יודעת מה שלומם של כל תלמידי בית הספר שלנו ואיך הם.

מה הדבר האהוב עלייך בבית הספר

שיעורי כישוריי חיים שאני מעבירה לבית הספר. זה המפגש שלי עם תלמידים. זה הפלטפורמה שבה אני זוכה למפגש בעולמם איתם לחשוף אותם לדיבור לשמוע את דעתם לדון איתם אני ואלון הסגן מנהל מעבירים ביחד. אנחנו לא מנותקים מהם ככה ואנחנו מרגישים אותם.

אם לא היית יועצת מה היית

מדריכת טיולים בעולם. אני אוהבת לראות תרבויות ומדינות שונות אני חולה על זה.

איך היית מתארת את האווירה בבית הספר לאנשים שלא מכירים את רוז

כמו כפר קטן במרכז תל אביב שהיחסים האישיים בו עמוקים. אנחנו מאמינים בלהכיר את התלמידים שמגיעים לפה ואנחנו עסוקים בלתת מקום לחוזקות וליצור חוויות חדשות. וזה מורגש בנוכחות של הצוות בשטח כל הזמן ויודע שזה אופי יותר אינטימי וזמין. יחסי סמכות מאוד אישיים. מציבים מטרות כמו בתי ספר אחרים אבל אנחנו בדרך אחרת. גמישה מאפשרת יצירתית מחבקת. עכשיו כשאנחנו יודעים קצת יותר על מי הם הצוות המוביל ומה הם מתכננים בשבילנו נוכל להעריך אותם יותר